<h1>חוקות הדיינים סימן פ"ז</h1>
<h2>דף מו.</h2>
הנגזל נשבע ונוטל כיצד כגון שבאו עדים והעידו עליו שנכנס לביתו של חבירו למשכנו וראו כשנכנס שלא היה כלום תחת כנפיו וכשיצא ראו כלים (נטלין) [נטלן] והלך לו לביתו ואלו העדים לא היו יודעים מה הם הכלים שנטל ואח"ך תובעו חבירו וא"ל תן לי כלים שנטלת והוא אומר לא נטלתי כלום ישבע בע"ה שכו"כ נטל מביתו ונוטלו והוא שיטעון בדבר שהוא אמוד בו שאיפשר להיות לו כך מפורש בפ' כל הנשבעין, וא"ת למה אין חבירו נשבע שלא נטל כלום משל חבירו ונפטר י"ל מפני שהוא גזלן ואם היו עדים שהיה החפץ תחת כנפיו ולא ידעו מהו והלה טוען תן לי ב' כלים שנטלת והוא אומר לא נטלתי אלא א' אעפ"י שאינו מכחיש את העדים שהרי אין העדים יודעים כמה נטל ואפשר להיות שלא נטל אלא א' כמו שהוא טוען כיון שנכנס לתוך ביתו של חבירו ונטל כלים משם שלא ברשות נעשה גזלן ולפיכך ישבע בע"ה ששנים נטל מביתו ונוטל ודוקא שנכנס לבית אבל לחצר שאין דרך בני אדם להניח חפצים בחצר אין הנגזל נאמן ודוקא שנכנס למשכון ולא לדבר אחר כך מפור' בירושלמי בפ' כל הנשבעין [ה"ב], ואם ראוהו העדים שנכנס למשכון ולא ראוהו בשעה שיצא ובע"ה אומר תן לי ב' כלים שנטלת והוא אומר לא נטלתי כלום אינו נשבע ונוטל כיון שלא ראוהו העדים שנטל כלים נשבע שבועת היסת ונפטר משום דרוב בני אדם אומרים לעשות רעה לאחרים ואינם עושים ובמה שאמרנו שהנגזל נשבע ונוטל אם בעל הבית לא היה שם מצוי בשעה שנכנס למשכנו והיה שם השומר שלו נשבע השומר בתורה שנטל הגזלן ב' כלים ונוטל אותם הבעל הבית ממנו ואפילו אשתו של השומר נשבעת ונוטלת מן הגזלן משום דבמקום בע"ה עומד השומר או אשתו של שומר ואם היה שם בבית בשעה שנכנס למשכנו שכירו של בע"ה אין משביעין אותו ואינו חייב לשלם אלא מחרימין סתם על כל מי שנטל מביתו אותם כלים שהוא תובע ממנו שיחזירם לו כך מפורש בפ' כל הנשבעין.
